החלטה בתיק מ"ת 31376-12-11

בעניין המשיבים 5 ו-7

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996 (להלן: " חוק המעצרים").

כנגד הנאשמים עבד רחמאן שרכס (להלן: " המשיב 1"); באהר עיסא (להלן: " המשיב 2"); בסאם אגבריה (להלן: " המשיב 3"); יריב סובח (להלן: " המשיב 4"); מורד ג'ידאויי (להלן: " המשיב 5"); עסאם עבד אלחמיד (להלן: " המשיב 6") ואחמד גלאם (להלן: " המשיב 7"), הוגש כתב אישום הכולל שישה אישומים שונים, שעניינם עבירות של סחר בסם מסוכן. ברקע כתב האישום הובהר, כי גיבוש אישום זה, בא בעקבות מבצע משטרתי למיגור פשיעה, במסגרתוהופעלובשליחות משטרת ישראל סוכן משטרתי(להלן: " הסוכן") והשוטר הסמוי ש.א (להלן: " השוטר הסמוי") ורכשובהוראתה כלי נשק, תחמושת וסמים.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים נגדם. במסגרת הדיון שהתקיים בפני ביום 11.1.2012, הוריתי על מעצרם של המשיבים 2; 4 ו-6 עד תום ההליכים נגדם, בהתחשב בהסכמת באי כוחם ותוך שמירה על זכותם לפנות בבקשה לעיון חוזר. ככל שהדברים עניינם במשיבים 1 ו-3, נדחה עניינם לדיון ליום 25.1.11.

עניינה של החלטה זו, הינה במשיבים 5 ו-7, אשר מרשיהם העלו טענותיהם באשר לבקשת מעצר מרשיהם וביקשו לשחררם לחלופות מעצר. כתב האישום מייחס למשיבים אלו האמור באישום הרביעי לכתב האישום, וכן מייחס למשיב 7 את האמור באישום השישי לכתב האישום.

באישום הרביעי נטען כי המשיבים 1, 3 ו-7 קשרו קשר למכור סמים מסוכנים לסוכן (להלן: " הקשר"). בהמשך לקשר ולצורך קידומו, שוחח המשיב 1, בתאריך 7.9.11 עם הסוכן המשטרתי בטלפון, והמשיב 1 ביקש מהסוכן להגיע למסעדה בכפר ג'דידה-מכר (להלן: " המסעדה") לצורך תיאום עסקה למכירת סמים מסוכנים לסוכן. כעבור זמן קצר, נפגשו הסוכן המשטרתי, השוטר הסמוי, המשיב 1 והמשיב 3 במסעדה, וארבעתם עלו על הרכב איתו הגיע המשיב 3. בהמשך לכך, הגיעו הארבעה לחנות לחומרי בניין בשכונת רגום בנהריה (להלן: " החנות") שם פגשו המשיב 4. הנוכחים שוחחו על עסקה במסגרתה יקנה הסוכן מהמשיבים 1, 3 ו-4 טבליות סם מסוכן מסוג MDMA(להלן: " הסם"). בהמשך לכך נקבע בין הסוכן למשיב 1, כי הסוכן ירכוש מספר טבליות לצורך בחינת טיבם (להלן: " עסקת הדוגמאות"). בהמשך לקשר ולשם קידומו, שוחח המשיב 1 ביום 8.9.11 עם הסוכן והנחה אותו לפנות למשיב 7 לצורך ביצוע עסקת הדוגמה. בהמשך לכך, הסוכן והסמוי הגיעו לביתו של המשיב 7 בכפר יאסיף. המשיב 7 עלה על רכבם והוביל אותם ברחבי כפר יאסיף. בהמשך לכך חזרו הסוכן הסמוי והמשיב 7 לביתו של המשיב 7, והמשיב 7 ביקש מהסוכן סך של 100 ש"ח עבור 3 טבליות המכילות הסם. כעבור זמן מה, הגיע המשיב 5 למקום, ניגש לרכבם של הסוכן והסמוי ומסר לידי הסוכן 3 טבליות המכילות הסם. בהמשך לקשר ולצורך קידומו, ביום 11.9.11 נפגשו הסוכן והסמוי עם המשיב 3 סמוך למלון חוף התמרים בעכו. הסוכן והסמוי נכנסו לרכב של המשיב 3, והמשיב 3 נהג ברכב לכיוון חיפה. במהלך הנסיעה נקבע כי המשיב מס' 3 יקבל מהסוכן סך של 1,500 ש"ח לאחר כל עסקה למכירת טבליות סם.

האישום מתאר בנוסף, כי בסמוך לפני יום 12.9.11 סיכמו המשיבים 1 ו-7 עם הסוכן כי המשיבים 1, 3, 4 ו-7 ימכרו לסוכן 1500 טבליות המכילות סם מסוכן מסוג MDMA, תמורת סך של 33,000 ש"ח (להלן: " העסקה"). בהמשך לכך, נפגשו הסוכן, הסמוי, המשיבים 1 ו-7 במזבלה הסמוכה לכפר מכר. המשיב 1 אמר לסוכן כי שוחח עם המשיב 4 והנחה אותו לפנות למשיב 6 לצורך ביצוע העסקה. בהמשך, שוחח הסוכן עם המשיב 6 שהנחה הסוכן והסמוי להגיע לתחנת הדלק "פז" שבכפר יאסיף. הסוכן והשוטר הסמוי הגיעו למקום, וכעבור חצי שעה, הגיע המשיב 6 למקום. כעבור זמן קצר, הגיע למקום אדם שזהותו אינה ידועה, ומסר לסוכן שקית בה היו ארוזות 1,491 טבליות המכילות סם. באותו מעמד מסר הסוכן למשיב 6 סך של 33,000 ש"ח. בהמשך לכך ביום 13.9.11 שוחח המשיב 3 עם הסוכן וביקש להיפגש עמו ועם הסמוי. השוטר הסמוי פגש המשיב 3 והעביר לו סך של 1,500 ש"ח בהתאם להסכמה קודמת. בבדיקת מעבדה נמצא כי טבליות הסם שהועברו לסוכן הנן טבליות סם מסוג MDMA. בגין מעשים אלו יוחס למשיבים 1, 3, 4, 5, 6 ו-7 עבירה של קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); עבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 + סעיף 29 לחוק העונשין; עבירה של החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית- עבירה לפי סעיף 7 (א) +(ג)מ רישא לפקודת הסמים+ סעיף 29 לחוק העונשין.

בהתאם לאישום השישי בכתב האישום, מתואר כי בתאריכים 12-13.7.11 נפגשו הסוכן והסמוי עם המשיב 7 בכפר יאסיף וסוכם ביניהם כי המשיב ימכור לסוכן ולסמוי, סם מסוכן מסוג הרואין בכמות של 50 גרם תמורת סך של 5000 ש"ח (להלן: " עסקת הסם"). במועד כלשהו קשר המשיב 7 עם אחר שזהותו אינה ידועה (להלן: " האחר") קשר למכור סם מסוכן מסוג הרואין בכמות של 50 גרם (להלן: " הסם"). ביום 14.7.11 שוחח המשיב 7 והסוכן בטלפון לצורך ביצוע עסקת הסם וסיכמו כי יפגשו בתחנת הדלק מנטה בכניסה לכפר יאסיף. בהמשך אותו יום, נפגש האחר עם הסוכן והשוטר הסמוי בתחנת הדלק. האחר ניגש לחומה אשר בסמוך לתחנת הדלק ולקח הסם ומסר אותו לסוכן. בהמשך מסר הסוכן לאחר סך של 5000 ש"ח תמורת הסם. מספר דקות לאחר מכן, הגיע לתחנת הדלק המשיב 7 פגש בסוכן ובסמוי אשר עדכנו אותו בדבר קבלת הסם. בהמשך לכך, לאחר עסקת הסם, התקשר הסוכן למשיב 7 ואמר לו כי האחר מסר לו רק 40 גרם הרואין ולא כפי שסוכם. בעקבות זאת המשיב 7 אמר כי יפצה הסוכן. בגין מעשים אלו יוחס למשיב 7 עבירה של קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; עבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים + סעיף 29 לחוק העונשין; עבירה של החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7 (א) +(ג) רישא לפקודת הסמים+ סעיף 29 לחוק העונשין.

  בהתייחסות המבקשת למשיב 5, היא הפנתה להודעות הסוכן הסמוי והשוטר הסמוי בהן הם מתארים את עסקת הסמים המתוארת באישום הרביעי, עת שבהתאם להתרחשויות לאחר שהסוכן שהה עם המשיב 7 סמוך לביתו של האחרון, הגיע המשיב 5 למקום, והעביר לידיו של הסוכן שלוש טבליות המכילות סם מסוג MDMA, כמו כן כי הסוכן והשוטר הסמוי זיהו את המשיב בשלב מאוחר יותר במסדר זיהוי תמונות. כך גם קיים תיעוד אודיו המתעד את התרחשות האירועים, עת שניתן לשמוע בהקלטה את המשיב מס' 5 מוסר את מס' הטלפון (0543154779) לסוכן וכן מנהל עמו שיחה באשר לטיב הסמים. בנוסף, הפנתה המבקשת כי מספר זה נתפס בביתו של המשיב, עת שבהתאם לפנקס טלפון שנמצא בבית המשיבים נמצא מספר זה תחת השם "מוראד". מעבר לכך נטען לקיומה של עילת מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי משפט. לגישת המבקשת אין להורות על חלופת מעצר, בהתחשב בעברו הפלילי של המשיב הכולל שש הרשעות קודמות וארבע תקופות מאסר, בנוסף כי המשיב ביצע המיוחס לו זמן קצר אחרי שחרורו מ 30 חודשי מאסר, זאת כשקיים מאסר על תנאי נגדו.

בהתייחסות המבקשת למשיב 7, היא הפנתה להודעות הסוכן הסמוי והשוטר הסמוי בהן הם מתארים את עסקת הסמים המתוארת באישום הרביעי; תיעוד אודיו וידאו מיום 8.9.11 ומיום 12.9.11 בהם ניתן לזהות את תווי הפנים של המשיב 7, וכן מחקרי תקשורת המעידים על הקשר הטלפוני בין הסוכן לבין המשיבים 1 ו-7 ביום 8.9.11. בהתייחסות לאישום השישי הפנתה המבקשת להודעות הסוכן הסמוי והשוטר הסמוי בהן הם מתארים את עסקת הסמים המתוארת באישום השישי; מחקרי תקשורת המעידים על קשר טלפוני בין הסוכן לבין המשיב 7 ביום העסקה (14.7.11); תיעוד וידאו-אודיו, בו מתועד האחר, אשר אישר שהוא חבר של "אחמד"; וכן תיעוד אודיו המתעד את שיחת הטלפון בין הסוכן למשיב 7 בהן נקבע מועד ביצוע העסקה; תיעוד אודיו המתעד שיחת טלפון בין הסוכן למשיב 7, לאחר ביצוע העסקה, בה הסוכן מוסר למשיב כי כמות הסם הייתה קטנה מזו שסוכם עליה. בנוסף, כי הסוכן והשוטר הסמוי זיהו את המשיב 7 במסדר זיהוי תמונות, כך גם כי הסוכן זיהה את קולו בהקלטת אודיו. לגישת המבקשת המעשים המיוחסים למשיב מקימים עילת מעצר מסוג מסוכנות וכן מקימות חשש לשיבוש הליכי משפט. כמו כן לגישתה אין לבחון אפשרות לשחרר המשיב לחלופת מעצר, זאת עת שלחובתו תשע הרשעות קודמות, הכוללות בין היתר 12 עבירות מתחום הסמים, עבירות אלימות חמורות, עבירות של הפרת הוראה חוקית ובריחה ממשמורת חוקית. בנוסף, כי מהראיות לכאורה ניתן ללמוד על מעורבותו הענפה של המשיב בעבירות סמים ועל נגישותו הגבוהה לסמים מסוכנים.

בא כוח המשיב 5,ביקש לדחות הבקשה ולשחרר מרשו לחלופת מעצר. בא כוח המשיב הסכים מהבחינה העקרונית לקיומן של ראיות לכאורה, אם כי טען להימצאותם של קשיים, שעיקרם נעוץ בכך שהמדובר בסוכן משטרתי בעל עבר פלילי, שלא ידוע בדיוק מה הוא קיבל תמורת פעולותיו. בא כוח המשיב, הבהיר שלא ניתן לזהות המשיב בהתאם לקלטת, אלא שהזיהוי נעשה אך על ידי הסוכן המשטרתי, אשר טען כי הינו מכיר את המשיב, אם כי להתרשמות בא כוח המשיב מצפייה בקלטת ניתן לראות כי אין המדובר במכרים, בהתחשב בכך שהסוכן כלל לא הזכיר שמו של המשיב בעת העסקה. עוד נטען שעצם מסירת מספר טלפון לסוכן בשעת העסקה, מספר שנמצא בביתו של המשיב אין בה לקשור המשיב, שכן המשיב אמר בחקירתו כי הטלפון אינו בשימושו וכי הוא גר עם מספר אחים, אם כי טענתו זו לא נבדקה כלל על ידי המשטרה. בנוסף, הפנה בא כוח המשיב לכך שמסדר הזיהוי שנערך למשיב, נעשה ללא נוכחותו ולא תועד בוידיאו, חרף החובה לכך, דבר שיש בו גם בתורו לפגום בראיות לכאורה. על כן, לגישת המשיב יש בחולשת הראיות והבעייתיות הטבועה בה לצדד בבחינת חלופת מעצר. מעבר לכך הפנה בא כוח המשיב לחלקו השולי של מרשו, עת שבהתאם לנטען הוא העביר לסוכן הסמוי אך שלוש טבליות של אקסטזי, עת שבהתאם לטענה הוא עשה זאת לבקשת המשיב 7. בא כוח המשיב הפנה תשומת הלב, לאורכו של התיק הכולל אישומים ונאשמים רבים שעלול להמשך על גבי חודשים ארוכים, בעוד שחלקו של המשיב קטן ומעצרו ימשך לאורך כל אותה תקופה אך מחמת היכללותו בכתב אישום אחד עם שאר הנאשמים. לנוכח האמור ביקש בא כוח המשיב לבחון אפשרות שחרור מרשו לחלופת מעצר, לרבות מעצר בית מלא בפיקוח אנושי ואלקטרוני.

בא כוח המשיב 7, הסכים גם הוא מהבחינה העקרונית לקיומן של ראיות לכאורה, אם כי לגישתו המדובר בראיות לכאורה חלשות, שיש בהן לצדד בשחרור המשיב לחלופת מעצר. בא כוח המשיב, העלה את פליאותיו הרבות במסגרת תמצית טיעוניו בכתב, הן כנגד התנהלות הסוכן המשטרתי והן כנגד השוטר הסמוי. בנוסף, הפנה בא כוח המשיב לבקיעים בחומר הראיות, מהן היעדר היכולת לשייך מכשיר הפלאפון הנטען למשיב; וכן לסתירות לכאורה, כך חרף טענתו של הסוכן שהתקשר מספר רב של פעמים למשיב ביום העסקה (14.7) הרי שמבדיקה שנעשתה לא עולה כלל כי באותו יום היו בכלל שיחות ביניהם; אף מעבר לכך, לגישת בא כוח המשיב אף שהשוטר הסמוי מוסר במסגרת הודעתו כי הוא זיהה את המשיב 7 בתחנת הדלק (האישום השישי), הרי שמקריאת עמ' 2 למ"ט 96/11 עולה כי השוטר הסמוי בכלל לא ראה ולא זיהה את המשיב 7 ועולה השאלה כיצד הוא זיהה אותו במסגרת מסדר הזיהוי, וכן כיצד הוא מסר כי הוא ראה המשיב בתחנת הדלק. בהתייחסות לאישום הרביעי, הפנה בא כוח המשיב לכך ששמו של המשיב 7 לא עולה כלל בקשר למכרית עסקת הסמים (1482 כדורי אקסטזי), אלא שחלקו מסתכם בכך שהוא תיווך בין הסוכן למוראד בעסקת הדוגמה (3 כדורי אקסטזי), אם כי לא הוכח שהמשיב קיבל תמורה כלשהיא תמורת מכירת שלושת הכדורים, כך גם הודגש שלא הוכח כל קשר בין שתי העסקאות, או שהמשיב 7 קשור בצורה כלשהיא לקשירת קשר לממכר סמים. לנוכח האמור, ובהתחשב בחולשה העולה מהראיות לכאורה, ביקש בא כוח המשיב להורות על שחרור מרשו לחלופת מעצר בבית אמו בכפר יאסיף, בפיקוחם של שלושה מפקחים.

דיון ומסקנות

ראיות לכאורה

לאחר בחינת הראיות שנפרסו בפני אני קובעכי נמצאו ראיות לכאורה, שיש בהן לתמוך באמור בכתב האישום.

אקדים ואזכיר הידוע לבאי כוח המשיבים,  שבשלב זה של ההליך, אין בית המשפט נדרש לשאלות של מהימנות עדים או למשקל העדויות אלא אם מדובר ב"פרכות" מהותיות וגלויות לעין המצביעות על כרסום ממשי בקיומן של ראיות לכאורה. עוד נאמר כי בשלב הלכאורי, אין די בהצבעה על סתירות בדברי העדים, אלא יש להראות כי הסתירות גלויות על פניהן, וכי הן מקעקעות את הגרסה באופן שלא יאפשר ליתן בה כל אמון ויציגה כמשוללת יסוד.כך נאמר:

"על מנת לכרסם כרסום של ממש בפוטנציאל הראייתי הגלום בראיות בשלב הלכאורי, אין די בהצבעה על סתירות בדברי העדים, אלא יש להראות כי הסתירות גלויות על פניהן, וכי הן מקעקעות את הגרסה באופן שלא יאפשר ליתן בה כל אמון ויציגה כמשוללת יסוד (ראו: בש"פ 385/11 ציון נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 20.1.11) (להלן: עניין ציון); בש"פ 9376/09 פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 1.12.09))."[בש"פ 352/11 ארז איאסי ברי נ' מדינת ישראל(טרם פורסם, 25.1.11). פסקה 9 להחלטה].

האפשרות לפיה היו הפללות שווא, הינה אפשרות שתמיד נוכחת, כך גם אודה שעת המדובר בסוכן משטרתי הרי שסיכונים אלו עולים, ויש להתייחס לאמירותיו בזהירות יתרה. זאת במתן הדעת לעברו הפלילי של הסוכן; הימצאותו של מניע כזה או אחר אצל הסוכן כנגד מי מהמעורבים;  התמורה שהסוכן מקבל בתמורה לפועלו כסוכן משטרתי, שיש בהן מטבעם לעורר ספקות כאלה או אחרות. עם זאת כלל מוטיבים אלו הינם פונקציה של מהימנות שאין להם מקום בשלב המעצר עד תום ההליכים. כאמור, בית המשפט בשלב זה איננו מכריע במהימנות העדים, ולמעשה אין בידיו הכלים לעשות כן. על כך יש להוסיף כי כלל פעולותיו של הסוכן המשטרתי נתמכות בראיות חיצונית, הן בהודעת השוטר הסמוי, תיעוד וידאו או אודיו, ומעקרב צמוד של המפעיל המשטרתי, דבר המסיר כמעט בצורה מלאה את התהיות שמודבקות תדיר לסוכנים משטרתיים בעלי רקע פלילי. 

בהודעת הסוכן המשטרתי מיום 8.9.11, הוא מתאר כי בהמשך לסיכום קודם עם המשיב 1, הוא יצר קשר עם המשיב 7 לצורך קבלת דוגמאות לסמים. בהתאם למתואר, הסוכן המשטרתי יחד עם השוטר הסמוי נפגשו עם המשיב 7, הסתובבו ברחבי כפר יאסיף ולאחר מכן חזרו קרוב לביתו של המשיב 7. במעמד זה העביר הסוכן המשטרתי למשיב 7, סך של 100 ש"ח עבור שלושה כדורי הסמים וביקש ממנו להמתין כמה דקות. לאחר מכן הגיע המשיב 5 למקום והעביר לידי הסוכן והשוטר הסמוי שלושה כדורי אקסטזי וכן מסר לו מספר הטלפון שבשימושו [ראו הודעת הסוכן מיום 8.9.11]. חיזוק להודעת הסוכן ניתן למצוא בהודעת השוטר הסמוי אשר היה עם הסוכן ברכב ובצמוד אליו, ונתן תיאור דומה להתרחשות העסקה [ראו  הודעתו מיום 8.9.11].